<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רבי יוחנן בן נורי</h1>
<h2>דף מ.</h2>
וגרסינן נמי בבכורות פרק כל אלו מומין מעשה שמיעך ולא יצאת ונשחט ונמצאת דבוקה בכסלים והתיר רבי עקיבא ואסר רבי יוחנן בן נורי. ובתוספתא דבכורות [פ"ד ה"ג] גרסינן אמר רבי יוסי מעשה בפרו של מנחם שהושיבוהו על אכוזו ומיעכוהו בביצים ולא יצאת אלא אחת ונשחט ונמצאת שניה דבוקה עד הכסל ובא מעשה לפני רבי עקיבא והכשיר, וכשנאמרו דברים לפני רבי יוחנן בן נורי אמר האכילכם עקיבא נבילות. ובגמרא דידן פריך נבילות סלקא דעתך והא משחט שחטן. עד דמסיק קדשים בחוץ. ולא ידענא במאי פליגי, דאם סופה לצאת מאי טעמייהו דרבי ישמעאל ורבי יוחנן בן נורי. ונראה דרבי יוחנן בן נורי ורבי ישמעאל לעולם בתר שני כיסין אזלי דאע"ג דדבוקה בכסל אין זה מום. ורבי עקיבא סבר כי אזלינן בתר שני כיסין, היכא דמושיבו על אכוזו וסופו לצאת. אבל דבוקה שאין יוצאת הוי מום. ותנא קמא דאמר שני כיסין וביצה אחת הרי זה מום משמע דפליג אכולהון. דאפילו סופה לצאת על ידי מיעוך הוי מום. ודתנא קמא עדיפא מדרבי עקיבא.
גרסינן בערכין פרק יש בערכין [ט"ז ע"ב], אמר רבי יוחנן בן נורי לפני ר"ג (ב"ר) בריבי וכל [שכן] שהוספתי עליו אהבה, לקיים מה שנאמר הוכח לחכם ויאהבך. ש"מ שרבי יוחנן בן נורי מגדולי הדור היה וזקן גדול היה.
